הערכה יתר על הדולר האמריקני הפוגעת בכלכלה העולמית

הנשיא דונלד טראמפ שוב נמצא בזה. הוא הטיל תעריף נוסף של 10 אחוזים על היצוא של סין לארצות הברית. הוא גם הטיל תעריף של 25 אחוזים על קנדה ומקסיקו, למרות העובדה כי לארה"ב, קנדה ומקסיקו יש הסכם סחר חופשי, שהתפתח מהסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה להסכם ארצות הברית-מקסיקו-קנדה, ונכנס לתוקף ב- 1 ביולי 2020. אגב, התעריפים בקנדה ומקסיקו הופרעו במשך 30 יום.

טראמפ איים להטיל את התעריפים העונשיים "אם שלוש המדינות לא היו מתייחסות לדאגותיו מהגירה בלתי חוקית וסחר בסמים". אולם הדאגה הארוכת השנים שלו היא הגירעונות הסחר החילוני שהיו לארה"ב מאז שנות השמונים. עם זאת, מכסים מעלים תמיד מחירים בבית ומקשים על תושבינו. ניתוח של אוגוסט 2018 של כלכלנים בבנק הפדרל רזרב בניו יורק הזהיר כי התעריפים לא רק מצמצמים את היבוא לארה"ב, אלא גם בסופו של דבר מצמצמים את היצוא האמריקני. מכסים לא יפחיתו את הגירעון המסחרי.

הסיבה העיקרית לכך שארה"ב רשמה גירעונות סחר ענקיים היא שהדולר האמריקני חזק מדי. אם הדולר היה חלש, היצוא של ארה"ב היה עולה ויבוא היה יורד. מכסים נוטים לחזק את שווי הדולר, בין השאר מכיוון שהפדרל רזרב נוטה לשמור על הריבית גבוהה יותר כדי להגן על האינפלציה ובחלקם מכיוון שארה"ב תקנה פחות סחורות זרות. ניתוח זה עולה בקנה אחד עם זה של Eswar Prasad, מומחה למדיניות סחר באוניברסיטת קורנל, המצפה כי התעריפים ישחקו את התחרותיות של היצוא האמריקני בשווקים גלובליים.